פסק-דין בתיק ת"ק 001544/04

בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים בה היו מעורבים  רכב מסוג משאית נהוג בידי התובע ורכב פרטי  נהוג בידי הנתבע.

התובע טוען בכתב התביעה, כי בתאריך התאונה 25.11.03, באזור התעשייה בחולון נהג את המשאית ואותת  על כוונתו לפנות ימינה, וכי לצורך זה הקדים מעט את זווית הפנייה, כיוון  שמדובר במשאית גדולה  והנתבע שנסע מאחוריו, החליט לעקוף אותו  מימין ו"להשתחל",  עוד לפני שהספיק לפנות ימינה והנתבע פגע ברכבו של התובע בחלקו הקדמי הימני  של המשאית.

הנתבע התגונן בטענה, שאין הוא אחראי לתאונה, וכי למעשה התובע  עם המשאית שלו נסע בנתיב השמאלי עובר לתאונה והוא נסע בנתיב הימני  ובסמוך לכניסה  למגרש החנייה בימין הדרך, סטה לפתע התובע ימינה  לצורך נסיעה  לאותו מגרש חנייה, ותוך כדי כך,   הפינה הקדמית הימנית של המשאית פגעה בדלת  השמאלית האחורית ברכב הנתבע .  הנתבע מייחס לתובע את האחריות לאירוע התאונה.

שמעתי את שני הנהגים, ואני מחליט לקבל את גרסת הנתבע לעניין האחריות לתאונה.

התובע מאשר  כי  לפני שפנה ימינה  הוא סטה שמאלה לצורך הרחבת הקשת  בגלל שמדובר במשאית גדולה , שאילולי היה מרחיק את קשת הפנייה, הרי שהגלגלים הימנים שלו היו עולים על המדרכה בפנותו ימינה. בעשותו כן, עבר למעשה,   התובע מהנתיב הימני, בו הוא היה אמור לנסוע לנתיב השמאלי.

התובע אומנם טוען כי בזמן  התחלת הפנייה ימינה הוא היה  חלקית בנתיב הימני וחלקית בנתיב השמאלי, אך אינני מקבל גרסה זו, שכן  בזמן המגע שבין הרכבים  רכבו של הנתבע  היה  מימין   למשאית  ואין טענה  שהצד הימני של רכב הנתבע פגע באבן השפה של המדרכה  מימין לכביש , כך  שלמעשה בין   שפת הכביש לדופן ימין של המשאית היה מספיק רווח  בו נסע  הרכב הפרטי של הנתבע ואין הדבר אפשרי אלא אם המשאית נמצאת כולה בנתיב השמאלי.

זאת כמובן, מתוך הנחה, שמדובר בנתיב רגיל  ברוחב של כ - 3 מ'.

זאת ועוד, התובע טוען שלפני שסטה שמאלה , רכבו של הנתבע  היה מאחוריו.  המגע בין הרכבים, כאמור, היה  פינה ימנית של הפגוש הקדמי במשאית עם דופן שמאל  של רכב הנתבע. ללמדך, שמרגע שהמשאית סטתה שמאלה ופינתה את הנתיב הימני  עד הפגיעה  הפרטית הספיקה  להתקדם בנתיב ימין, לסגור את הפער בינה לבין המשאית, לנסוע מימין למשאית  ואף  להתחיל לחלוף מעל פניה  בצד ימין וברגע האחרון לפני סיום המעבר על פני המשאית סטתה זו ימינה ופגעה  בפרטית.

אין ספק , כי התובע  פנה ימינה לצורך כניסה לחצר בצד הדרך, מהנתיב השמאלי מבלי לוודא  שיוכל לעשות זאת בבטחה ובלי לפגוע  ברכבים הנוסעים בנתיב הימני.

התובע , אומנם,  מנסה לתאר את התנהגותו  של הנתבע כעקיפה מצד ימין, אך אין מדובר בעקיפה.  שכן התובע בעצמו מאשר שזמן שהוא היה בנתיב הימני הנתבע היה מאחוריו בנתיב הימני, הוא עבר לנתיב השמאלי ואילו הנתבע המשיך לנסוע בנתיב הימני שלו, כמקודם. 

אין מדובר בעקיפה מימין  האסורה על פי החוק.

לפיכך, אני קובע  כי האחריות לתאונה נופלת על שכמו של התובע, וכפועל יוצא, התביעה נדחית.   התביעה הנגדית מתקבלת. 

בתביעה הנגדית אני מאשר את הסכומים :

246 ש"ח    כינון

1600 ש"ח  השתתפות עצמית.

723 ש"ח    ירידת  ערך.

נוסף לכך , תבע הנתבע בתביעה הנגדית 500 ש"ח אובדן הנחת  העדר תביעות, אם כי הוגש אישור  של חברת איילון על נזק זה, אך כדבר הצפוי בעתיד  ולא כנזק שנגרם בפועל, בתור אומדנה  אני פוסק לנתבע/ התובע הנגדי סך של 300 ש"ח.

כמו כן תבע הנתבע / התובע הנגדי 666 ש"ח בגין אובדן  3 ימי עבודה  ואולם מעבר למכתב  של רו"ח  מטעמו, כי הכנסתו היומית היא  222 ש"ח, אין ראייה כי הוא אכן הפסיד  3 ימי עבודה בגין התאונה בפועל.

לפיכך,  אני מחייב את הנתבע הנגדי [מר קרדו  יעקב] לתובע הנגדי מר [לניאדו מאיר]  סך של  2,869 ש"ח, בתוספת אגרת משפט בסך 87 ש"ח, והוצאות משפט בסך  500 ש"ח והכל  בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה  13.01.04  ועד התשלום בפועל.